לרכוש יכולת לימוד שיטתית
רבי בונם מפשיסחא היה רגיל לספר משל:
מלך אחד גזר פעם על שלושה אנשים שישבו במאסר בבור כלא חשוך ואפל. שנים מהם היו חכמים ואילו האחד היה טיפש. בכל יום היו מורידים להם לאכול ולשתות, אבל השוטה, בגלל החושך שהיה שם, לא היה יכול להבחין בין חפץ לחפץ. על כף חשב שזוהי קערה וכדומה. הוא גם לא ידע איך ליטול כלי ולהגיש לפיו את האוכל.
אחד משני החכמים שהיו שם לימד אותו בכל פעם על ידי סימנים להבין איזה כלי הוא אוחז בידו, אבל בכל פעם היו נותנים להם כלים אחרים וסוגי אוכל אחרים ולכן היה צריך בכל פעם ללמד אותו מחדש.
החכם השני היה יושב ושותק. פעם שאל החכם הראשון את השני: מדוע אתה יושב כל הזמן ולא מלמד את השוטה כלום? מדוע רק עלי מוטל ללמד אותו? השיב לו החכם השני: כשאתה טורח ומלמד אותו בכל פעם דבר חדש, אין לזה סוף. מה תעשה כאשר מחר יביאו כלי אחר? אני לעומתך, יושב וחושב איך לעשות חור בכותל כך שאור השמש יגיע לכאן וממילא הוא יראה הכול...
אנחנו משופעים באמצעי עזר ללימוד תלמוד - תלמוד שטיינזלץ, תלמוד שוטנשטיין, מדריך לתלמוד, מילון תלמודי ועוד.
ועם זאת, כל האמצעים האלה רק מסייעים איכשהו לצלוח סוגיה בתלמוד. הלומד באמצעות העזרים האלה יודע את הסוגיה שהוא לומד, אבל בדרך כלל כאשר הוא מגיע לסוגיה הבאה הוא שוב נזקק לאמצעי העזר הללו.
הבלוג הזה ייתן לך את העקרונות ללימוד סוגיה תלמודית בעצמך, באופנים שונים.
יצאתי מתוך הנחה שמי שקורה את הבלוג כבר רכש אוצר מלים בסיסי בארמית של התלמוד הבבלי, ויכולת לפסק סוגיה. ואף על פי כן החלוקה לשאלות ותשובות בלבד אינה מספקת אותו, ובצדק.
התרכזתי בשלוש צורות של לימוד התלמוד ובהתייחסות אחת לחכמי התלמוד:
1. לימוד התלמוד כספר הלכה.
2. לימוד התלמוד כספר של חכמה ולוגיקה.
3. לימוד התלמוד באופן שבו מקובל ללמוד אותו בעולם הישיבות.
4. אישים ושיטות בתלמוד
5. מאמר על בעיית הרלוונטיות של התלמוד בעיני התלמידים, והצעה ללימוד סדנאי.
1. לימוד התלמוד כספר הלכה
2 דפים בבלוג עוסקים בלימוד התלמוד כספר הלכה. האחד הוא הדף "צופן העריכה של התלמוד". דף זה מסביר שבתלמוד מופיעות 21 תבניות קבועות, המכוונות את הלומד לעבר מסקנה הלכתית.
הדף מפרט ומדגים את התבניות האלה.
דף שני שעוסק בנושא הזה הוא הדף "התלמוד כמקור לפסיקת הלכה". כאן תלמדו, מדוע הרבה פעמים המסקנה העולה מן התלמוד שנויה במחלוקת. ככלל, ישנם 5 סיבות היוצרות מחלוקת בפסיקת ההלכה, והן מפורטות ומוסברות כאן.
2. לימוד התלמוד כספר חכמה
הדף "הלוגיקה של התלמוד" עוסק בלימוד התלמוד כספר של חכמה. כאן התבניות שונות מן התבניות ההלכתיות, מפני שהמגמה שונה. המגמה היא לימוד התלמוד כספר חכמה, המברר ומלבן את ההלכות הנאמרות במשנה, מחדש מתוכן הלכות נוספות, מדמה הלכות זו לזו, מבחין בין הלכות שונות ועוד.
3. לימוד התלמוד באופן שבו מקובל ללמוד אותו בעולם הישיבות
בדף "התלמוד בעולם הישיבות" תלמד את עולם המושגים ואת ה"שפה" שבה לומדים תלמוד בישיבות הקלסיות. זוהי שפה מיוחדת בכמה מישורים.
בדף יוצגו 10 שיעורים, בנושאים הרווחים ביותר בשיעורי ה"עיון" בישיבות, תוך הקדמה של מושגי יסוד כמו "חקירה" "חלות" וכדומה.
4. אישים ושיטות בתלמוד
הרבה פעמים אנחנו מוצאים מחלוקת עקבית בין זוגות חכמים. ניצנים של התופעה אנו מתחילים לראות כבר בתקופת הזוגות, ובפרט בתקופת הלל ושמאי, אך התופעה מתרחבת בימי תלמידיהם - בית הלל ובית שמאי.
זה ממשיך בדורות התנאים המאוחרים יותר - רבי אליעזר ורבי יהושע, או רבי יהודה ורבי שמעון, ואנו רואים את התפעה הזו גם בימי חכמי התלמוד - רב ושמואל, אביי ורבא ועוד.
אין זה מקרה. לכל אחד מן החכמים הייתה שיטה ייחודית בהבנת התורה והמציאות, ושיטה זו באה לידי ביטוי בנושאים רבים.
בדף "אישים ושיטות בתלמוד" תלמד לזהות את השיטה הייחודית של חלק מן החכמים.
אתם מוזמנים להגיב בבלוג (זה מגיע אלי למייל), או ליצור קשר במייל: udifroman@gmail.com
או בטלפון 0528308146
רבי בונם מפשיסחא היה רגיל לספר משל:
מלך אחד גזר פעם על שלושה אנשים שישבו במאסר בבור כלא חשוך ואפל. שנים מהם היו חכמים ואילו האחד היה טיפש. בכל יום היו מורידים להם לאכול ולשתות, אבל השוטה, בגלל החושך שהיה שם, לא היה יכול להבחין בין חפץ לחפץ. על כף חשב שזוהי קערה וכדומה. הוא גם לא ידע איך ליטול כלי ולהגיש לפיו את האוכל.
אחד משני החכמים שהיו שם לימד אותו בכל פעם על ידי סימנים להבין איזה כלי הוא אוחז בידו, אבל בכל פעם היו נותנים להם כלים אחרים וסוגי אוכל אחרים ולכן היה צריך בכל פעם ללמד אותו מחדש.
החכם השני היה יושב ושותק. פעם שאל החכם הראשון את השני: מדוע אתה יושב כל הזמן ולא מלמד את השוטה כלום? מדוע רק עלי מוטל ללמד אותו? השיב לו החכם השני: כשאתה טורח ומלמד אותו בכל פעם דבר חדש, אין לזה סוף. מה תעשה כאשר מחר יביאו כלי אחר? אני לעומתך, יושב וחושב איך לעשות חור בכותל כך שאור השמש יגיע לכאן וממילא הוא יראה הכול...
אנחנו משופעים באמצעי עזר ללימוד תלמוד - תלמוד שטיינזלץ, תלמוד שוטנשטיין, מדריך לתלמוד, מילון תלמודי ועוד.
ועם זאת, כל האמצעים האלה רק מסייעים איכשהו לצלוח סוגיה בתלמוד. הלומד באמצעות העזרים האלה יודע את הסוגיה שהוא לומד, אבל בדרך כלל כאשר הוא מגיע לסוגיה הבאה הוא שוב נזקק לאמצעי העזר הללו.
הבלוג הזה ייתן לך את העקרונות ללימוד סוגיה תלמודית בעצמך, באופנים שונים.
יצאתי מתוך הנחה שמי שקורה את הבלוג כבר רכש אוצר מלים בסיסי בארמית של התלמוד הבבלי, ויכולת לפסק סוגיה. ואף על פי כן החלוקה לשאלות ותשובות בלבד אינה מספקת אותו, ובצדק.
התרכזתי בשלוש צורות של לימוד התלמוד ובהתייחסות אחת לחכמי התלמוד:
1. לימוד התלמוד כספר הלכה.
2. לימוד התלמוד כספר של חכמה ולוגיקה.
3. לימוד התלמוד באופן שבו מקובל ללמוד אותו בעולם הישיבות.
4. אישים ושיטות בתלמוד
5. מאמר על בעיית הרלוונטיות של התלמוד בעיני התלמידים, והצעה ללימוד סדנאי.
1. לימוד התלמוד כספר הלכה
2 דפים בבלוג עוסקים בלימוד התלמוד כספר הלכה. האחד הוא הדף "צופן העריכה של התלמוד". דף זה מסביר שבתלמוד מופיעות 21 תבניות קבועות, המכוונות את הלומד לעבר מסקנה הלכתית.
הדף מפרט ומדגים את התבניות האלה.
דף שני שעוסק בנושא הזה הוא הדף "התלמוד כמקור לפסיקת הלכה". כאן תלמדו, מדוע הרבה פעמים המסקנה העולה מן התלמוד שנויה במחלוקת. ככלל, ישנם 5 סיבות היוצרות מחלוקת בפסיקת ההלכה, והן מפורטות ומוסברות כאן.
2. לימוד התלמוד כספר חכמה
הדף "הלוגיקה של התלמוד" עוסק בלימוד התלמוד כספר של חכמה. כאן התבניות שונות מן התבניות ההלכתיות, מפני שהמגמה שונה. המגמה היא לימוד התלמוד כספר חכמה, המברר ומלבן את ההלכות הנאמרות במשנה, מחדש מתוכן הלכות נוספות, מדמה הלכות זו לזו, מבחין בין הלכות שונות ועוד.
3. לימוד התלמוד באופן שבו מקובל ללמוד אותו בעולם הישיבות
בדף "התלמוד בעולם הישיבות" תלמד את עולם המושגים ואת ה"שפה" שבה לומדים תלמוד בישיבות הקלסיות. זוהי שפה מיוחדת בכמה מישורים.
בדף יוצגו 10 שיעורים, בנושאים הרווחים ביותר בשיעורי ה"עיון" בישיבות, תוך הקדמה של מושגי יסוד כמו "חקירה" "חלות" וכדומה.
4. אישים ושיטות בתלמוד
הרבה פעמים אנחנו מוצאים מחלוקת עקבית בין זוגות חכמים. ניצנים של התופעה אנו מתחילים לראות כבר בתקופת הזוגות, ובפרט בתקופת הלל ושמאי, אך התופעה מתרחבת בימי תלמידיהם - בית הלל ובית שמאי.
זה ממשיך בדורות התנאים המאוחרים יותר - רבי אליעזר ורבי יהושע, או רבי יהודה ורבי שמעון, ואנו רואים את התפעה הזו גם בימי חכמי התלמוד - רב ושמואל, אביי ורבא ועוד.
אין זה מקרה. לכל אחד מן החכמים הייתה שיטה ייחודית בהבנת התורה והמציאות, ושיטה זו באה לידי ביטוי בנושאים רבים.
בדף "אישים ושיטות בתלמוד" תלמד לזהות את השיטה הייחודית של חלק מן החכמים.
אתם מוזמנים להגיב בבלוג (זה מגיע אלי למייל), או ליצור קשר במייל: udifroman@gmail.com
או בטלפון 0528308146
